מחקר והשפעה

1. WHO, UNICEF. Joint statement on World Breastfeeding Week 2023. Geneva: WHO/UNICEF; 2023.
2. Meek JY, Noble L; Section on Breastfeeding. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022;150(1):e2022057988.
3. Victora CG, Bahl R, Barros AJD, et al. Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet. 2016;387(10017):475–490.
4. Rollins NC, Bhandari N, Hajeebhoy N, et al. Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet. 2016;387(10017):491–504.
5. Walters DD, Phan LTH, Mathisen R. The cost of not breastfeeding: global results from a new tool. Health Policy Plan. 2019;34(6):407–417. doi:10.1093/heapol/czz050
6. Bartick MC, Schwarz EB, Green BD, et al. Suboptimal breastfeeding in the United States: maternal and pediatric health outcomes and costs. Matern Child Nutr. 2017;13(1):e12366. doi:10.1111/mcn.12366
7. Hauck YL, Graham-Smith C, McCarthy R, et al. Breastfeeding in public: who sets the rules? Midwifery. 2020;81:102574. doi:10.1016/j.midw.2019.102574
8. U.S. Department of Health and Human Services. The Surgeon General’s Call to Action to Support Breastfeeding. Washington, DC: Office of the Surgeon General; 2011.
9. National Conference of State Legislatures (NCSL). Breastfeeding State Laws. Updated Aug 26, 2021. Available from: https://www.ncsl.org/health/breastfeeding-state-laws
10. Boundy EO, Nelson JM, Li R. Public belief in the maternal health benefits of breastfeeding — United States, 2018 and 2021. Prev Chronic Dis. 2023;20:E18. doi:10.5888/pcd20.230010
11. IBFAN. Report on the situation of infant and young child feeding in Israel. Submission to CEDAW Pre-session; 2017.
12. Yeşildere Sağlam H, Aktaş Reyhan F, Dağlı E. What should a breastfeeding place in public spaces be like? A qualitative study on women’s experiences. HERD. 2024;17(3):97–110. doi:10.1177/19375867241237508
13. Komodiki E, Kontogeorgou A, Papastavrou M, et al. Breastfeeding in public: a global review of different attitudes towards it. J Pediatr Neonatal Care. 2014;1(00040). doi:10.15406/jpnc.2014.01.00040
14. Meng X, Daly A, Pollard CM, Binns CW. Community attitudes toward breastfeeding in public places among Western Australia adults, 1995–2009. J Hum Lact. 2013;29(2):183–189.
15. Grant A, Pell B, et al. Views and experience of breastfeeding in public: a qualitative systematic review. Matern Child Nutr. 2022;18(4):e13407. doi:10.1111/mcn.13407
16. Australia. Sex Discrimination Amendment (Breastfeeding) Act 2011 (Cth). Commonwealth of Australia; 2011. Available from: https://www.legislation.gov.au/Details/C2011A00184
17. משרד הבריאות. הנקה בציבור. אתר הורות והורים, משרד הבריאות. עודכן 11 במרץ 2025. Available from: https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/baby-nutrition/nursing/breastfeeding-in-public/
18. Oberrauch M, et al. Environmental design guidelines for public breastfeeding spaces. Appl Ergon. 2018;67:220–228. doi:10.1016/j.apergo.2017.10.005
19. U.S. Access Board. Architectural Barriers Act Accessibility Standards: scoping and technical requirements for medical care facilities. Washington, DC; 2018.
20. Facility Guidelines Institute. Guidelines for Design and Construction of Hospitals; 2022.
21. World Public Health Nutrition Association. Position paper on breastfeeding-friendly environments; 2021.

34. מקור עדכני נוסף:
Goldshtein I, Sadaka Y, Amit G, et al. Breastfeeding Duration and Child Development. JAMA Network Open. 2025;8(3):e251540. doi:10.1001/jamanetworkopen.2025.1540

22. הרחבה על "ערכה הרוחני של ההנקה במקורות היהדות"
בתורה ובנביאים: הנביא ישעיהו מ״ט, ט״ו – "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ?" וכן תהלים כ״ב, י׳ – "כִּי אַתָּה גֹחִי מִבֶּטֶן, מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי". פסוקים אלו מציגים את ההנקה כדימוי לקשר עמוק של אהבה, ביטחון והזנה. הנביא משווה את אהבת ה' לעם ישראל לאם המניקה את תינוקה, ודוד המלך מתאר את תחושת האמון שנוצרה בו כבר בינקותו.

23. הרחבה על "הנקה משפיעה על טהרת הנפש והתפתחות רוחנית"
בתלמוד: תלמוד בבלי, סוטה י״ב ע״ב – מסופר על משה רבנו כתינוק, שסירב לינוק מחלב המצריות. חז"ל מסבירים שפיו עתיד היה לדבר עם השכינה, ולכן לא היה ראוי שייטעם דבר שאינו טהור. מקור זה שימש יסוד לרעיון שלפיו להנקה יש גם השפעה רוחנית, ולא רק תזונתית, וכי מקור החלב קשור לטהרת הנפש ולהתפתחותו הרוחנית של התינוק.

24. הרחבה על "דם האם ההופך לחלב"
בתלמוד: תלמוד בבלי, נידה ט׳ ע״א – “דם נעכר ונעשה חלב.” חז"ל מציינים בכך תהליך טבעי שבו דם האם נעשה חלב בשעת ההנקה. פרשנים ומקורות קבליים ראו בכך ביטוי לכך שחלב האם נושא לא רק הזנה גופנית אלא גם ממד נפשי ורוחני.

מדרש חז"ל: על הפסוק “מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז” (תהלים ח', ג) דרשו חז"ל שגם תינוקות יונקים הכירו בנס קריעת ים סוף ואמרו “זה א־לי ואַנְוֵהוּ”. מדרש זה מדגיש את טוהר הנשמה של היונק ואת הממד הרוחני שיוחס להנקה בסביבה של אמונה וקדושה.

25. הרחבה על "חלב האם נמשל לדברי תורה"
מדרש שיר השירים רבה (ד׳, י״א) – “דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ”. במדרש זה נמשלים דברי תורה לחלב ודבש. החלב מוצג כסמל להזנה, לצמיחה ולהתפתחות – כשם שהתינוק גדל ומתפתח מחלב אמו, כך האדם גדל בחכמתו ובנפשו באמצעות לימוד התורה. ההשוואה מלמדת על מקומו של החלב כסמל מיטיב, מזין ומפתח.

26. הרחבה על "פרשנים כמו רש"י ורמב"ן הדגישו את השפעת טהרת המזון והאם"
רש״י על שמות ב׳, ז׳ מביא את מדרש חז"ל על משה שלא ינק מן המצריות, ומדגיש שהחלב קשור לקדושתו העתידית.

רמב״ן על ויקרא י״א מסביר שאכילת מאכלים אסורים מטמאת את הנפש ומולידה גסות רוחנית. מתוך עיקרון זה הבינו מפרשים שגם לחלב האם – הנוצר ממזונה – יש משמעות רוחנית, וכי טהרת המזון והאם עשויה להשפיע גם על התינוק היונק.

27. הרחבה על "ספר הזוהר והשל"ה הקדוש מרחיבים על ההנקה כהעברת שפע רוחני"
בזוהר ובספרות הקבלה מופיעים דימויים רבים של הנקה כמטאפורה להעברת שפע רוחני. הספירה בינה מתוארת כ"אם עליונה" המזינה את העולמות בחסד, חכמה ורחמים.

השל״ה הקדוש מדגיש בכתביו את חשיבות מצבה הרוחני של האם בזמן ההנקה, ומתאר את ההנקה כתהליך שיש בו השפעה גם על המידות והעולם הפנימי של הילד. בכך ההנקה מוצגת לא רק כתהליך גופני, אלא גם כבעל עומק מוסרי ורוחני.

28. הרחבה על "חשיבות ההנקה ביהדות – מקורות ופסיקה קלאסית"
חז"ל והפוסקים ראו בהנקה חלק טבעי ומהותי באמהות. בהלכה נפסק כי במקרים מסוימים ניתן אף לחייב אם להניק את תינוקה עד גיל עשרים וארבעה חודשים, בשל החשיבות הבריאותית והטבעית של ההנקה.

במקביל, חז"ל התירו במקרים מסוימים להמשיך בהנקה גם מעבר לגיל שנתיים. מעשה ההנקה נתפס כחיובי, כברכה וכמעשה חסד טבעי של האם כלפי ילדה.

29. הרחבה על "הנקה וצניעות – עיקרי ההלכה"
במקורות ההלכתיים קיימת הבחנה בין עצם חובת ההנקה, הנתפסת כחיובית ומהותית, לבין שאלת האופן והמקום שבהם היא נעשית. המקורות מדגישים את ערך ההנקה, אך לצד זאת מעלים גם שיקולים של צניעות, כיסוי הגוף והתאמה להקשר הציבורי.

30. הרחבה על "פסיקת פוסקים בני זמננו – הזרם החרדי"
פוסקים מן הזרם החרדי, ובהם הרב יוסף שלום אלישיב והרב פסח אליהו פאלק, נוטים להחמיר ולדרוש הנקה בפרטיות או בכיסוי מלא, במיוחד בנוכחות גברים זרים. בהתאם לכך, מקובל להעדיף חדר נפרד או כיסוי מלא בעת הצורך.

31. הרחבה על "פסיקת פוסקים בני זמננו – הזרם הדתי-לאומי"
פוסקים מן הזרם הדתי-לאומי, ובהם הרב שלמה אבינר, הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור, מתירים הנקה בציבור כאשר נשמרת צניעות סבירה, כגון ישיבה בצד, שימוש בכיסוי או בחירה במקום פחות הומה. לפי גישה זו, אין איסור עקרוני בהנקה בציבור כל עוד נשמר איזון ראוי בין צורכי התינוק לשיקולי צניעות.

32. הרחבה על "הנקה במסורת האסלאמית"
במסורת האסלאמית, ההנקה נתפסת כחלק חשוב מן הקשר בין אם לילד וכמרכיב משמעותי בטיפול בראשית החיים. מקורות האסלאם מציגים את ההנקה כמעשה טבעי ובעל ערך, ואף ממליצים על משך הנקה של כשנתיים. בכך משתקפת תפיסה הרואה בהנקה חלק מרכזי ברווחת התינוק, בקשר עם האם ובהתפתחותו המוקדמת.

33. הרחבה על "עמדת הרב בן ציון מוצפי – איזון בין חובת ההנקה לצניעות"
הרב בן ציון מוצפי מציג גישה מאוזנת, המעודדת המשך הנקה לאורך זמן, לצד הקפדה על כיסוי וצניעות בעת הנקה במרחב הציבורי. לדבריו, כאשר ההנקה נעשית באופן מכוסה ומכבד, ניתן להתירה גם במקומות ציבוריים. מקור: אתר "דורש ציון".