מחקר והשפעה

עמוד זה מרכז רקע מחקרי ורעיוני למי שמעוניין להעמיק בהקשרים הציבוריים, הבריאותיים, החברתיים והתרבותיים של יוזמת כיסא ההנקה הציבורי.

כיסא ההנקה הציבורי הוא פתרון ישיבה שנועד לאפשר להורים להשתמש במרחב הציבורי בצורה נוחה ומכבדת יותר.

מחקרים, תיאורים מהשטח ושיחות ראשוניות מצביעים על קושי להניק במרחב הציבורי, בין היתר בשל היעדר מקומות ישיבה מתאימים בפארקים, בגינות ובמרחבים ציבוריים נוספים.

הכיסא אינו מחליף תמיכה רפואית, מקצועית או קהילתית בהנקה. מטרתו היא להוסיף רכיב מרחבי פשוט וברור: נקודת ישיבה מותאמת, יציבה ונוחה, שמאפשרת הנקה מבלי לעזוב את המרחב הציבורי.

מה המחקר מגלה על הנקה במרחב הציבורי?

חלב אם נחשב למזון האידיאלי לתינוקות. מחקרים מראים כי הוא מספק הגנה מפני זיהומים, מפחית סיכון למחלות כרוניות ותומך בהתפתחות נוירולוגית תקינה ²-⁶. עבור האם, הנקה מפחיתה את הסיכון לסרטן השד והשחלות, וכן למחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת סוג 2 ²-⁶.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) ו־UNICEF ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה והמשך הנקה עד גיל שנתיים ואף מעבר לכך ¹. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) מגדירה הנקה כהכרח בריאותי ציבורי הדורש סביבה תומכת ומדיניות ציבורית מתאימה ².

מחקר עוקבה ישראלי רחב שפורסם בשנת 2025 ב־JAMA Network Open כלל 570,532 ילדים בישראל ומצא כי משך הנקה ארוך יותר והנקה בלעדית נקשרו לסיכויים נמוכים יותר לעיכובים התפתחותיים ולמצבים נוירו־התפתחותיים ²². ממצא זה אינו מוכיח שכיסא מסוים משנה את שיעורי ההנקה או את התפתחות הילד, אך הוא מחזק את החשיבות הציבורית של יצירת תנאים סביבתיים שתומכים בהמשך הנקה מחוץ לבית.

למרות המלצות אלו, רק כ־48% מהתינוקות בעולם יונקים הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ¹. מחקרים מצביעים על חסמים מרכזיים להנקה במרחב הציבורי, בהם תחושת מבוכה, חשש מתגובות שליליות והיעדר מקומות ישיבה מתאימים ופרטיות בסיסית ⁷, ¹²-¹⁵, ¹⁸-²¹.

במדינות שונות קיימת הכרה חוקית בזכות להנקה בפומבי, ובהן ארצות הברית ואוסטרליה ⁹, ¹⁶. בישראל, משרד הבריאות מציין כי מותר להניק בכל מקום, כולל במרחב הציבורי, ומעודד סביבה שמאפשרת הנקה במקומות ציבוריים ובמרחבים יומיומיים ¹⁷.

מחקרים כלכליים מצביעים גם על השפעה רחבה יותר: היעדר הנקה אופטימלית מוערך כהפסד של כ־0.7% מההכנסה הלאומית הגולמית (GNI) העולמית, בשל עלויות רפואיות ואובדן פרודוקטיביות ⁵. קידום הנקה עשוי להפחית תחלואה ותמותה בקרב תינוקות ואימהות ³-⁶.

מחקרים על מרחבים תומכי הנקה ממליצים לעיתים גם על רכיבים משלימים, כגון מקומות ישיבה ארגונומיים עם תמיכה לגב ולידיים, הדום לרגליים, פרטיות חלקית באמצעות הצללה או מחיצה נמוכה, ואזור ישיבה נגיש ונעים הכולל תאורה, אוורור ולעיתים גם מתקנים משלימים כמו משטח החתלה או נקודת מים ¹², ¹⁸-²¹.

פתרונות עיצוביים יכולים לתרגם חלק מהמלצות אלו למרחב הציבורי בפועל, ולאפשר להורים להשתמש במרחב העירוני בצורה נוחה ומכבדת יותר.

המשמעות הרוחנית והתרבותית של ההנקה

לצד המחקר הרפואי והחברתי, להנקה יש גם משמעות תרבותית ורוחנית במסורות שונות, ובהן המסורת היהודית.

ערך ההנקה במסורת היהדות

מקורות מקראיים משתמשים בדימוי של אם מניקה כדי לתאר קשר של קרבה, הזנה ונחמה (ישעיהו מט, טו; תהלים כב, י). גם בספרות חז״ל ובמסורות מאוחרות יותר מופיעה ההנקה כחלק מן הקשר העמוק בין האם לילד.

הנקה, צניעות והמרחב הציבורי

בקהילות ובמסורות שונות קיימות העדפות שונות ביחס להנקה במרחב הציבורי. יש המעדיפות פרטיות גבוהה או כיסוי, ויש גישות המאפשרות הנקה בציבור תוך התאמה לרמת הצניעות הרצויה לאם ולסביבה.

מרחב תומך ומכבד

מרחבים ציבוריים המציעים ישיבה נוחה ואפשרות לכיסוי לפי הצורך יכולים לאפשר לאימהות לבחור כיצד להניק באופן שמתאים להן ולסביבה התרבותית שבה הן נמצאות.

מקורות מחקריים, ציבוריים ומשפטיים
  1. WHO, UNICEF. Joint statement on World Breastfeeding Week 2023. Geneva: WHO/UNICEF; 2023.
  2. Meek JY, Noble L; Section on Breastfeeding. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022;150(1):e2022057988.
  3. Victora CG, Bahl R, Barros AJD, et al. Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet. 2016;387(10017):475–490.
  4. Rollins NC, Bhandari N, Hajeebhoy N, et al. Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet. 2016;387(10017):491–504.
  5. Walters DD, Phan LTH, Mathisen R. The cost of not breastfeeding: global results from a new tool. Health Policy Plan. 2019;34(6):407–417. doi:10.1093/heapol/czz050
  6. Bartick MC, Schwarz EB, Green BD, et al. Suboptimal breastfeeding in the United States: maternal and pediatric health outcomes and costs. Matern Child Nutr. 2017;13(1):e12366. doi:10.1111/mcn.12366
  7. Hauck YL, Graham-Smith C, McCarthy R, et al. Breastfeeding in public: who sets the rules? Midwifery. 2020;81:102574. doi:10.1016/j.midw.2019.102574
  8. U.S. Department of Health and Human Services. The Surgeon General’s Call to Action to Support Breastfeeding. Washington, DC: Office of the Surgeon General; 2011.
  9. National Conference of State Legislatures (NCSL). Breastfeeding State Laws. Updated Aug 26, 2021. Available from: https://www.ncsl.org/health/breastfeeding-state-laws
  10. Boundy EO, Nelson JM, Li R. Public belief in the maternal health benefits of breastfeeding — United States, 2018 and 2021. Prev Chronic Dis. 2023;20:E18. doi:10.5888/pcd20.230010
  11. IBFAN. Report on the situation of infant and young child feeding in Israel. Submission to CEDAW Pre-session; 2017.
  12. Yeşildere Sağlam H, Aktaş Reyhan F, Dağlı E. What should a breastfeeding place in public spaces be like? A qualitative study on women’s experiences. HERD. 2024;17(3):97–110. doi:10.1177/19375867241237508
  13. Komodiki E, Kontogeorgou A, Papastavrou M, et al. Breastfeeding in public: a global review of different attitudes towards it. J Pediatr Neonatal Care. 2014;1(00040). doi:10.15406/jpnc.2014.01.00040
  14. Meng X, Daly A, Pollard CM, Binns CW. Community attitudes toward breastfeeding in public places among Western Australia adults, 1995–2009. J Hum Lact. 2013;29(2):183–189.
  15. Grant A, Pell B, et al. Views and experience of breastfeeding in public: a qualitative systematic review. Matern Child Nutr. 2022;18(4):e13407. doi:10.1111/mcn.13407
  16. Australia. Sex Discrimination Amendment (Breastfeeding) Act 2011 (Cth). Commonwealth of Australia; 2011. Available from: https://www.legislation.gov.au/Details/C2011A00184
  17. משרד הבריאות. הנקה בציבור. אתר הורות והורים, משרד הבריאות. עודכן 11 במרץ 2025. Available from: https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/baby-nutrition/nursing/breastfeeding-in-public/
  18. Oberrauch M, et al. Environmental design guidelines for public breastfeeding spaces. Appl Ergon. 2018;67:220–228. doi:10.1016/j.apergo.2017.10.005
  19. U.S. Access Board. Architectural Barriers Act Accessibility Standards: scoping and technical requirements for medical care facilities. Washington, DC; 2018.
  20. Facility Guidelines Institute. Guidelines for Design and Construction of Hospitals; 2022.
  21. World Public Health Nutrition Association. Position paper on breastfeeding-friendly environments; 2021.
  22. Goldshtein I, Sadaka Y, Amit G, et al. Breastfeeding Duration and Child Development. JAMA Netw Open. 2025;8(3):e251540. doi:10.1001/jamanetworkopen.2025.1540

קישורים שימושיים להרחבה:

משרד הבריאות – הנקה בציבור
מידע רשמי על הנקה במרחב הציבורי, חשיבות סביבה מאפשרת הנקה, והנקה מחוץ לבית.

מחקר מקורי – Breastfeeding Duration and Child Development
מחקר ישראלי רחב על הקשר בין משך ההנקה לבין התפתחות הילד.

החברה לרפואת הנקה בישראל – תקציר בעברית
תקציר נגיש בעברית של המחקר הישראלי על הנקה והתפתחות הילד.